הדרכת מטפלים

בחדר הטיפולים, במהלך העבודה עם יחיד, זוג או קבוצה, מתרחש "הקסם", שאנחנו המטפלים לומדים להקשיב לו, לכבד אותו ולהשתמש בו בתהליך יצירת האמנות הנקראת: "טיפול".

הפסיכודרמה כמתודה, מאפשרת לפרק את ה"קסם" לגורמיו על יד הקשבה פעילה לתפקידים בתוכה: הפרוטגוניסט (בחדר העבודה יושבים שניים כאלה, לפחות כאשר המטפל הוא הרפלקטור של המטופל) אוגזילרי-אגו, כפיל (הדמות המפעילה את התהליך) קבוצה ובמאי (זה שמנסה ל"עשות הגיון" בהתרחשות). זהו קסם ה"טלה" של מורנו.

הפסיכודרמה וההתנסות בה, גם כמטופל וגם כמטפל, היא בית ספר נפלא להבנת הדינמיקה האינטרסוביקטיבית בין המטופל והמטפל. הדינמיקה החיה הזאת, היא המאפשרת, כמידת יכולתם ואומץ ליבם המשותף (הבסיס לכך הוא האמון שאמור להתפתח בתוך התהליך- מקום להרצאה אחרת!), להכיל בתוכה תהליך תרפויטי ולזה יקרא ה"קטרזיס´האמיתי.

רגשות, מחשבות ותחושות גופניות של המטפל, תוך כדי הדיאלוג – הם החומר שעובר ב"טלה" כמו גם התגלות הרגשות, חסומים  או ניסתרים, - של המטופל. זהו חומר הגלם ממנו נוצר הדו שיח שמתפתח בתוך המפגש. מטפל צריך ללמוד להשתמש ברגשות ובתחושות אלה, ולא להסס לטעות או לתהות בקול רם בתוך התהליך, ברגישות וביצירתיות תוך שימוש בסיטואציות, דימויים ומיתולוגיות המשקפות סיפור פנימי.

היצירה בחדר העבודה היא תמיד ניסוי ותהיה של שניים, שמגששים באפלה. למטפל ניתנה החובה להאיר ולהקיש ב"קרדומו" במקומות ששכחו, או חששו, להדהד.

בחדר העבודה מתקיים חיפוש מתמיד לחיבור בין מורנו – החווייתי, לאוגדן – האנליטי.

המטפל הוא תלמיד נצחי. אף פעם לא יפסיק ללמוד – וכל פגישה טיפולית היא שיעור עבורו.

המפגש בין המטפל למטופל בפגישה הטיפולית, יוצר חוויה חד פעמית. אוגדן קורא לה "השלישי האנליטי". זהו חומר הגלם של הצעד קדימה בתהליך הטיפול, שנוצר בפגישה.

אם נצא מתוך הנחת יסוד שחלק מהגדרות הטיפול הוא יצירת "השלישי" (שאוגדן קרא לו "השלישי האנליטי" ומורנו הציע "בחירת אלטרנטיבות לפעולה" בחדר העבודה) שנועד להיות לרווחתו של המטופל. זה מתרחש דרך השתקפות הדדית של עצמנו בתוך עיני המטופל...ולהיפך: זוגיות!!!

יש כמה מוקדי קשב שצריך לשים אליהם לב בכל מפגש טיפולי:

X יצירת קשר של אמון- זהו תהליך מתמשך , ראשוני ובסיסי.

X הסכמה להיות במצב של חוסר ידיעה וחיפוש מתמיד.

X היכולת להסכים להיות כל הזמן בהקשבה אינטנסיבית ולשים לב לכל הגד או חוויה אנרגטית או גופנית שמתרחשת בחדר.

X המטפל כאדם מרגיש ומפרש, וכמיכל הקשוב לעצמו ולמטופל.

X לקיחת סיכון בחשיפת החוויה של העצמי הזה, של המטפל,  כמפתח וחומר דלק לדיאלוג

X איך מנהלים את "חווית הלבד" של המטפל למול המטופל שגם הוא – לבדו למולו. או: איך יוצרים את הגשר המרפא?!

X הסכמה להחליף תפקיד עם המטופל, גם ככפיל וגם כממלא מקום של זה שממול, הנה ושוב, תוך חיפוש והכרת תודה לדיאלוג החי. זה דיאלוג מצמיח שבו ,שניים לפחות, מתפתחים בתוכו.

X כל מפגש הוא סוג של יצירה חד פעמית (השלישי האנליטי)  המאפשרת יצירה חדשה הבנויה, או לא, על הקודמת או האחרת. יצירה שמתרחשת בזמן אמת, מאפשרת תפיסה שמה שחשוב הוא ה"פה ועכשיו" וככזה הוא מאפשר אותנטיות וחיות.

הקורס נועד לפתח במטפל את חוויית ההרפתקן, הרפתקן – הנפש, שמסכים להיפגש באמת ובתמים עם מרחבי נפש אחרים של עצמו ולהלך בהם עם הפחד.

בקורס שאני מציעה נקרא את "דברי החכמים" כחומר גלם ליצירה חדשה תוך כדי התנסות בהם והתאמה, או לא למה שיתרחש בחדר. המטפלים יתרגלו את החוויה המיוחדת הזאת וינסו לתרגם אותה לעבודתם בשטח עם מטופלים ועם עצמם.

כל זה יתרחש תוך בניית קבוצת עבודה הקשובה לעצמה ולתהליך שהיא לוקחת על עצמה מתוך כבוד ופתיחות לכל משתתפיה.

Share by: